גבעת חיים איחוד – אתר ההנצחה

גבעת חיים איחוד – אתר ההנצחה

דברי עדי בהלוויית בארי ז"ל

שעת בוקר מאוחרת בדירתך הנטושה למחצה, פה בקיבוץ. אני ישוב על כסאך, מתבונן מן החלון אל החוץ, מוקף בהררי הספרים שהקיפו את חייך, ולפיכך גם את רוב חיי שלי.

תמונתו של ברל, על שמו נקראת, תלויה על הקיר מימין. הבית ריק מסימני חיים כבר מזה זמן. אתה ואפרת הייתם פה אך לפני יומיים – מיינתם ולקחתם, לדירתכם התוססת והחיה בתל אביב, עוד ספרים וחפצים יקרים לך, ובמהלך השבוע סיכמנו לפנות את דירתך כליל.

בארי יקר ואהוב – הסתלקותך החדה והפתאומית כואבת לי כאב עז. היית לי אב, היית לי אדם וחבר ומורה, היית לי חבר טלפוני בכל עת ובכל שאלה, בנושאים שונים: היסטוריה, ציונות, ספרות, יהדות, לשון ומלים בכלל. היית לי אדם אהוב, רגיש ומסור תמיד עד אין-קץ, מקשיב ומכיל בלי-די, מלטף בידיך ובמילותיך: שוזר מלים, דימויים ומטאפורות, חלקם מלווה אותי יום-יום ויוסיף ללוותני.

ביום שלישי, בשבוע שעבר, ישבנו פה בדירתך בקיבוץ ושוחחנו ארוכות, כמו פעם. יצאתי מלא באוויר ובשמחה ובתחושת הודיה על היותך. כבר זמן רב לא שוחחנו ביחידות ובאריכות. כילינו הרבה סיגריות, קפה ומיץ אשכוליות קר. שיתפנו זה את זה בענייני הקיום. אחר-כך באת לבקר בביתנו והבאת מתנה ליולי וחיבוק לנעמונת.

בשבת האחרונה נפגשנו בים; אפרת ואתה, נטליה, יולי, נעמה, אילן ואני. היה נעים, פשוט ושמח. במובן הזה אני שמח ממש על האפשור להיות איתך ובקרבתך במה שהתברר כימיך האחרונים. ובכלל, אני מודה לך ועליך, לקוסמוס, לאלוהים, או, ל'סוד הקיום' שכל-כך נכח בקיומך ובהווייתך.

יש בתוכי מלים רבות לומר לך, להגיד, לשתף ולהודות – אבל אתה, איש המלה, יודע היטב את מגבלותיהן… לכן, שוב אומר תודה ענקית על הזכות לגדול איתך ולצידך. גם תחסר לי מאוד, וגם, עם זאת, יש לי תחושה שאזמן עוד לא מעט שיחות איתך, לשמוע את דעתך, לשמוע את עצתך.

אוהב, עדי

השאר תגובה