שירים

קדיש לראש ממשלה שנרצח

מִדֵּי שָׁנָה מִתְרַחֵק בְּשָׁנָה שְׁלֵמָה הַלַּיְלָה בּוֹ נִרְצַח יִצְחָק רַבִּין
לִפְנֵי שָׁנָה זֶה הָיָה קָרוֹב יוֹתֵר

וּבַשָּׁנָה הַבָּאָה זֶה יִהְיֶה רָחוֹק יוֹתֵר
וְלָכֵן הַכְּאֵב שֶׁל הַשָּׁנָה שׁוֹנֶה מִזֶּה שֶׁל הַשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה
וְגַם הַכְּאֵב שֶׁל הַשָּׁנָה הַבָּאָה יִהְיֶה שׁוֹנֶה
וְעַכְשָׁו הַכְּאֵב שֶׁל עַכְשָׁו

מָה הוּא הַכְּאֵב הַזֶּה?
הֲרֵי רַבִּים מֵתוּ וְרַבִּים יָמוּתוּ
מֵהֵם שֶׁהִכַּרְנוּ וּמֵהֵם שֶׁלֹּא הִכַּרְנוּ, שֶׁאָהַבְנוּ וְשֶׁלֹּא אָהַבְנוּ
וְכָל אֶחָד יָקָר לְיָקִירָיו וּזָכוּר לְזוֹכְרָיו

וְכָל אֶחָד הוּא עוֹלָם מָלֵא שֶׁל אָדָם
וּלְכָל אֶחָד נֶפֶשׁ וְגוּף פָּנִים וְדָם

וְהַדָּם שֶׁל רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה שֶׁנִּרְצַח הוֹלֵךְ וּמִתְרַחֵק עִם הַשָּׁנִים
וּמִדֵּי שָׁנָה, בַּסְּתָו, אֲנַחְנוּ מַחֲזִירִים אוֹתוֹ אֵלֵינוּ
אֶת אֲחִינוּ יִצְחָק, הָרָצוּחַ, הַמֻּטָּל בְּכִכָּר הַלֵּב
וְאֵין בְּיָדֵינוּ לְהַחֲיוֹתוֹ אֶלָּא לְזוֹכְרוֹ בִּלְבַד
שֶׁעָמַד בְּרָאשֵׁנוּ וְיָצָא בְּרֹאשׁ צִבְאוֹתֵינוּ
וְהָיָה בַּנָּאי גָּדוֹל שֶׁל עַצְמָאוּתֵנוּ
וְאֶחָד מִשֶּׁלָּנוּ רָצַח אֶת רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה שֶׁלָּנוּ
קָם עַל אַחֶינוּ יִצְחָק
בְּשִׂנְאָה, בְּרֹעַ, בְּנִימוּקֵי תּוֹעֵבָה
וַאֲנִי, אַנָּה אֲנִי בָא

וְשׁוּב סְתָו, וְשׁוּב אָנוּ זוֹכְרִים אֶת יִצְחָק הַמֵּת
וְכָל עוֹד נִזְכֹּר הוּא לֹא יָמוּת בֶּאֱמֶת.

ניכוש

בְּיוֹם הַשָּׁנָה לְאָבִי זִכְרוֹ לִבְרָכָה עָסַקְתִּי בְּנִכּוּשׁ
זִכְרוֹנוֹת
הָיִיתִי בּוֹדֵד כִּיסוֹד חָדָשׁ בַּמַּעֲרֶכֶת שֶׁל מֶנְדֶלְיָב
זֶה עַתָּה הִגַּעְתִּי
מִן הַכִּסֵא הֶעָמוּם בְּעֹמֶק כִּתָה י' הִבָּטְתִי בַּלּוּחַ
וְלֹא הֵבָנְתִּי דָּבָר
הַמּוֹרֶה לְכִימִיָה חֵרֵף וְגִדֵּף מַעַרְכוֹת אֱלֹהִים חַיִּים
וַאֲנִי הָיִיתִי אָבוּד בְּתוֹךְ תּוּגָה תַּפּוּזִית מְתוּקָה
הוֹגֶה בַּקּוֹנְצֶ'רְטוֹ גְּרוֹסוֹ שֶׁל קוֹרֶלִי
מוּקַע עִמָּךְ אֲהוּבָתִי
אֶל דִיסוֹנַנְס עָמֹק
מִכָּל מַה שֶׁיָּדַעְתִּי.

הָעִקָּר הָיָה לֹא לְאַחֵר לְקַבָּלַת הַשַּׁבָּת
כָּל מְחִיר הָיָה כְּדַאי
אֲפִילוּ לְעָזְבֵךְ
יְשֵׁנָה עַל כָּרִית מִשִּׁיר שֶׁל לֵאוֹנַרְד כֹּהֶן
מְבַזְבֶּזֶת אוֹתִי בַּחֲלוֹמוֹת
פּוֹדָה אוֹתִי לַשַּׁוְא מִלֵּכָה דּוֹדִי
כַּלָּה לִקְרָאתִי כְּטוֹב עָלַיִךְ לִבֵּךְ
כְּטוֹב לִבִּי הָרָץ אֵלָיִךְ מְרַקֵּד עַל חָצָץ
הַזְּמַן הַמֵּמִית.

חַרְדּוֹן הַזְּמַן
דִּינוֹזָאוֹר גַּמָּדִי רְצִינִי כָּל כָּךְ
הֵזִיז רֹאשׁוֹ
לְרַגְלָיו מִנְעָלִים שְׁחוֹרִים שֶׁל זֶפֶת
הוּא רָאָה אוֹתָנוּ בְּלִי לִרְאוֹת
אוֹתָנוּ
הַכֹּל הָיָה אָבוּד מֵרֹאשׁ
הַכֹּל הָיָה כָּל כָּךְ
הָיִינוּ שְׁתֵי כְּנָפָיִם שֶׁל צִפּוֹר אַחַת
בְּחֹשֶׁךְ מִסְתּוֹרִי שֶׁל נְעוּרִים
בַּמַּסָּע
אֶל הַכְּאֵב הַמָּתוֹק הַהוּא לִמְצֹא בּוֹ
קֵן.

חֹדֶשׁ לִפְנֵי הַמַּדִּים נִצְלַבְתִּי אֶל אַשׁ וְקַבָּק
כָּל כָּךְ מִקְרִי וְכָּל כָּךְ
הֶכְרֵחִי
וְלֹא הָיָה אִישׁ עִמדי בְּהִוָּדְעִי אֶל עַצְמִי

אֶל הַקּוֹלְנוֹעַ הַהוּא בְּתֵל-אָבִיב נִכְנַסְתִּי
בַּפַּעַם הַשְּׁלֹש מֵאוֹת
לִרְאוֹת אֶת צוֹלֶלֶת צְהוּבָּה
מֵאָז לֹא הִתְמַכַּרְתִּי כָּל כָּךְ לְסֶרֶט אֶחָד
מִפַּעַם לְפַעַם הָיִיתִי יוֹתֵר
מְיֻסָּר
הַמּוּסִיקָה כְּבָר נִבְלְלָה בִּי
הָאַקּוֹרְדִים הַמֻּשְׁלָמִים עֲשׂוּ בִי כָּלָה
הָיִיתִי מְבֹהָל
הַיֹּפִי כְּתַעַר תּוֹבְעָנִי
חָתַךְ אֶת גְּרוֹנִי

וְהָיָה קֶט סְטִיבֶנְס
הַיּוֹם מוּסְלְמִי וְאָז סוּפִי אַנְגְּלִי
בַּבַּיִת הַשֵּׁנִי שֶׁל Morning Has Broken
הָיִיתִי מְאַבֵּד אֶת הַהַכָּרָה
עַל הַדֶּשֶׁא
בַּיּוֹם הַשִּׁשִׁי בַּבֹּקֶר
כְּשֶׁמֵּתֵי הַמִּלְחָמָה עוֹד הָיוּ
בְּדַרְכָּם
לִפְנֵי שֶׁכָּלוּ הַשָּׁמַיִם
לִפְנֵי שֶׁכָּלָה צְבָאָם

הַסִּפְרוּת הָרוּסִית הָיְתָּה אַרְמוֹן רַב תִּפְאֶרֶת
אֲבָל בַּיִת בּוֹעֵר בָּאֵשׁ
מָצָאתִי רַק בְּהֶמִינְגְוֶוי
הַנַּעֲרָה בֶּהָרִים כְּמוֹ פִּילִים לְבָנִים שִׁבְּשָׁה בִּי
מַעֲרְכוֹת חֵרוּם
בָּעַמּוּד הַאַחֲרוֹן שֶׁל וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ
רָעַדְתִּי בְּכֹל הַגּוּף
מִיֹּפִי וּכְאֵב
הָיִיתִי נַעַר
הָיִיתִי נוֹחַ לְהִסָּחֵף
הָיִיתִי גַּל קוֹלֵחַ
הָיִיתִי עוֹף פּוֹרֵחַ
לְהִטָּרֵף

בְּלֵילוֹת חֹרֶף גְּשׁוּמִים הָיִינוּ רוֹקְדִּים
בְּשֶׁפֶךְ נַחַל אַלֶכְּסַנְדֶּר
מְרִימִים מַטְבֵּעוֹת בּוּרִים
אֶל אַרְנָק הָרֶשֶׁת
כָּל כָּךְ הַרְבֵּה שָׁנִים שָׁטְפוּ עָבְרוּ מֵאָז
וַעֲדָיִן בְּאַפִּי רֵיחַ הַשְּׁפָכִים
וּמִתַּחַת לִזְרוֹעִי עֲדָיִן סוֹמֵר
הַקַּשְׂקָשׂ הַנִּסְתָּר הַמְּסָרֵב לְהִנָּתֵק
גַּם אַחֲרֵי שָׁלֹשׁ שְׁטִיפוֹת עָזוֹת שֶׁל מַיִּם חַמִּים
גַּם אַחֲרֵי שְׁלֹשִׁים שָׁנָה שֶׁל מְשִׁיכָה בְּרֶשֶׁת מְתוּחָה
שֶׁל שִׁכְחָה

בְּתֹם לֵיל הַסֵּדֶר יָצַאתִי הַחוּצָה אֶל אָבִיב רָחוּץ
קָרַנְתִּי לְאִטִּי אֶת הַיִּפְעָה הָאוֹרָטוֹרִית שֶׁל
יְהוּדָה שָׁרֵת
זַךְ שׁוֹכֵן מְעוֹנָה עִרְבֵּב בִּי מַשְׁקָאוֹת אֲסוּרִים
צָעַדְתִי עַל מַרְבָד בּוֹעֵר
קָרוֹב מְאֵי פַּעַם לְהִתְפַּעֲמוּת דָּתִית
מִימִינִי שְׁבִיל הֶחָלָב וּמִשְּׂמֹאלִי הָיָּרֵחַ הַמָּלֵא שֶׁל
הָאֹשֶׁר
הָיִיתִי תַיִּשׁ קָדוֹשׁ
הָיִיתִי הִילָה רַבָּתִי
הָיִיתִי נָכוֹן כְּבָר אָז
לְמוֹתִי

כָּתַבְתִּי וְקָטַפְתִּי בְּאוֹתוֹ
כֹּבֶד רֹאשׁ
הַהַחְלָטָה אִם לְהַפִּיל אֶת הַסֻּלָם מִבַּחוּץ
אוֹ לְהַשְׁחִילוֹ אֶל תּוֹךְ הַנּוֹף הַמִּתְבַּקֵּעַ
הָיְתָה הַרֲת גּוֹרָל כְּמוֹ הַנְּפִילָה הַגְּדוֹלָה אֶל תּוֹךְ
הַמִּלִים
לְהִתְכּוֹפֵף עַד אָבְדָן הָאֲחִיזָה אֶל הַצֵּרוּף
הַתַּפּוּזִי שֶׁל חֲרוּזֵי הַבֹּסֶר
וּבְתַרְמִיל מִתְפַּקֵּעַ לָרֶדֶת
אֶל הַמֵּיכָל הַפָּעוּר כְּפֶה
לוֹחֵשׁ לִי עֲווֹנוֹת עֹקֶץ פָּגוּם
שִׁירָה עֲרֵבָה שֶׁל קַיִּץ נִצְחִי בְּעוֹלָם
הַשּׁוּרוּת הַמֻּטְרָפוֹת שֶׁל עֲצֵי וָלֵנְסִיָּה זָבֵי דְּבָשׁ
וְחֶסֶד.

בְּיוֹם הַשָּׁנָה לְאָבִי אֲנִי מְנַכֵּשׁ אֶת חַיַּי
אֲנִי זוֹכֵר
אֲנִי חוֹזֵר
אֲנִי חַי.

עוד מעט חודשיים

אם תבואי עכשיו
מהר מהר נאסוף את כל הבגדים מן הגמ"ח
לא נתחשב

העציצים ישובו אל המקומות בהם הנחת אותם
הסכו"ם יסודר
השיש יצוחצח לקראתך

אם תבואי עכשיו
מהר מהר יסודרו נעליים ומעילים
צעיפים ירוצו מרתון להספיק אליך

מחרוזות וטבעות יפזזו במהירות האור
אל המגרה
דבר לא יחסר בבואך חזרה

הבור בלב יתמלא בסוכריות חדווה מתוקות
וכל הרפש הדומע יהיה כלא היה כלא היה
סיוטי לילה ובוקר

מוראות המתנה
המוות בכחול מכחולו
אבל את לא

בארי צימרמן – נובמבר 2014

אלוהים

וְאוּלַי הוּא כַּזֶּה שְׁלֵימָזְל
(לְיָד הַשֻּׁלְחָן
מְבַקְשִׁים מִמֶּנּוּ: הַעֲבֵר אֶת הַמֶּלַח
לְכָאן

וְהוּא גּוֹרֵף בַּדֶּרֶךְ יַם וּמְלוֹאוֹ
דַּם וָאֵשׁ וְתִמְרוֹת עָשָׁן
נִגָּפִים בְּשַׁרְווּלוֹ)

אוּלַי זֶה הַסּוֹד
וְאוּלַי לֹא.

איש איש

אִישׁ אִישׁ יוֹצֵא מִן הָעוֹלָם
בְּשַׁעַר מִשֶּׁלּוֹ
מִי בְּשַׁעַר הַלֵּב, מִי בְּסַרְטָן
וּמִי בִּשְׁאַר מְחִילוֹת

מָה תְּהֵא מַחֲלָתִי, שְׁעָרִי
אֶל הַסָּתוּם הַנִּפְעָר
בְּאֵיזֶה צַעַר אָבוֹא
בְּאֵיזוֹ אֵשׁ אֶבְעַר?

בַּבֵּינְתַיִם שֶׁל הַחַיִים אֲנִי רוֹחֵץ
בַּזְּמַן הַמָּתוֹק
מְחוֹל הַפַּרְפָּר בַּשֶׁמֶשׁ
אוֹמֵר לִי: שְׁתוֹק.

סוכות תשס"ד / 11.10.03

אוקטובר

אָז
לֹא הָלַכְתִּי לְבַקֵּר

שָׁם בַּבַּיִת הָיָה הַמָּוֶת
חוֹטֵב עֵצִים בַּיַּעַר

וַאֲנִי עוֹדִי נַעַר
לֹא נִכְנַסְתִּי

עוֹד מְעַט אַרְבָּעִים שָׁנָה
לַמִּלְחָמָה

כְּבַר אֵין אֶת מִי לְבַקֵּר
אִמּוֹ אָבִיו

עַכְשָׁו בְּבֵיתִי אֲנִי
יוֹשֵׁב

מִתְמַלֵּא
מָוֶת

נַחֲלָה לָה לָה

לא ברור לי כרגע למה דווקא בחרוזים
כי אולי העניינים זזים
גם בלי מלים שמחפשות סדר ווֹקָאלי
אבל לא איכפת לי, זה מה שבא לי

אָז אֵיפֹה הָיִינוּ, חֲבֵרוֹת וַחֲבֵרִים, בַּתַּאֲרִיךְ הַקּוֹבֵעַ
וּמָה מִזֶּה נוֹבֵעַ
לְגַּבֵּי חַיֵּינוּ בַּגִּבְעָה הַהוֹלֶכֶת וְנִמְרֶטֶת לָנוּ כְּמוֹ עוֹף
כֹּל יוֹם פָּחוֹת נוֹצוֹת כֹּל יוֹם יוֹתֵר סוֹף

שִׁנִּינוּ לְעַצְמֵנוּ אֶת הַמִּין בְּנִתּוּחַ יָפֶה
לְמַטָּה זֶה כְּבָר מַשֶּׁהוּ אַחֵר אֲבָל לְמַעְלָה הַפֶּה
עוֹד מַמְשִׁיךְ לַשִּׁיר אֶת הַשִּׁירִים הַיְּשָׁנִים
וּבְעִקָּר אֶת הַלָּהִיט "הָיוּ זְמַנִים"

מָה הָיִינוּ לִפְנֵי שָׁנִים? הָיִינוּ קִבּוּץ,
יְצוּר פָּגוּם, עָגוּם וְלָחוּץ
שֶׁקִּצּוֹ כַּנִּרְאֶה כְּבָר הָיָה טָמוּן בִּתְחִלָּתוֹ
וּמִשָּׁעָה שֶׁנּוֹלָד כְּבָר רָבַץ בּוֹ מוֹתוֹ

(הֲרֵי כָּכָה זֶה בָּעוֹלָם – אִם אֵינְךָ רוֹצֶה
לָמוּת, אַל תִּוָּלֵד, וְאִם הִגַעְתָּ לַקָּצֶה
סִמָּן שֶׁפַּעַם הָיִיתָּ בַּקָּצֶה הָאַחֵר
אָז, בִּמְחִילָה מִכְּבוֹדְךָ, עַכְשָׁו תִּסְתַּדֵּר)

וּמָה אֲנַחְנוּ רוֹצִים עַכְשָׁו, אַחֲרֵי שֶׁהֶחְלַטְנוּ לְהִשתַּנּוֹת?
לֹא רָצִינוּ לָמוּת, אָז הֶחְלַטְנוּ לִחְיוֹת
חַיִים אֲחֵרִים, חַיֵּי אַרְנוֹנָה וְשָׂכָר
("לֹא אֶל שָׂכָר הַלֵּב פּתוּחַ" שַׁיָּךְ לָעָבָר)
שִׁנִּינוּ לְעַצְמֵנוּ אֶת הַצּוּרָה וְעַכְשָׁו צָרִיך לִחְיוֹת
כְּמוֹ שֶׁחַיּוֹת כֹּל הַחַיּוֹת
אִם אֲנַחְנוּ כֶּלֶב אָז צָרִיךְ לִנְבֹּחַ
אִם אֲנַחְנוּ חָתוּל אָז צָרִיך לְיַלֵּל
מָה שֶׁלֹּא הוֹלֵךְ בְּטוֹב רָץ בְּכֹחַ
וּמִי שֶׁלֹּא רָץ בְּכֹחַ בַּסּוֹף נוֹפֵל

הַשִּׁיּוּךְ חֲבֵרוֹת, הַשִּׁיּוּךְ חֲבֵרִים,
שִׁנָּה וִישָׁנֶה פְּנֵי הַדְּבָרִים
פַּעַם הַכַּלָּה הַיְתָה שַׁיֶּכֶת לֶחָבֵר וְלַמֶּשֶׁק
וּלכָֹל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֵשֶק
הַיּוֹם הַכַּלָּה לָמְדָה כַּלְכָּלָה
וְהֶחָבֵר רוֹאֶה חֶשְׁבּוֹן
וְכָל מִשְׁפָּחָה עִם הַנַחֲלָה שֶׁלָּהּ
וּלְכָֹל מִשְׁפָּחָה יֵשׁ מְשִיבוֹן

שֶׁאוֹמֵר: "כָּאן הַטֶּלֶפוֹן שֶׁל נַחֲלָתֵנוּ הַמִּשְׁתַּיֶּכֶת
אֲנַחְנוּ כָּרֶגַע עֲסוּקִים בְּגִדּוּר
הַשְׁאִירוּ הוֹדַעַתְכֶם אִם מְאֹד בָּא לָכֶם
אֲבָל שֶׁיִּהְיֶה לָכֶם בָּרוּר:

הַבָּנִים שֶׁלָּכֶם לֹא מְעַנְיְנִים אוֹתָנוּ
הַצָּרוֹת שֶׁלָּכֶם מְעַנְיְנוֹת רַק אֶתְכֶם
הַהוֹדָעוֹת שֶׁלָּכֶם הֵן כְּבָר לֹא שֶׁלָּנוּ
אֲנַחְנוּ הִשְׁתַּיַּכְנוּ וְעַכְשָׁו תּוֹרְכֶם"

כֵּן מַאֲזִינוֹת, אָכֵן מַאֲזִינִים,
נָכוֹן לְעַכְשָׁו
הַקִּבּוּץ כְּבָר לֹא אָב
וְעַל כֵּן הַבָּנִים כְּבָר לֹא בָּנִים
הֵם בַּחוּץ וַאֲנַחְנוּ בִּפְנִים
הַשִּׁיוּךְ, רַבּוֹתַי, מְשַׁנֶּה אֶת הַחֻקִּים
אִם נַסְכִּים וְאִם לֹא נַסְכִּים
הַמִּשְׁפָּחָה הַדּוֹאֶגֶת רַק לְעַצְמָהּ
חוֹזֶרֶת בְּגָדוֹל אֶל מֶרְכַּז הַבָּמָה

וְאִתָּהּ נִמְצָאִים שָׁם דּוֹדִים וְדוֹדוֹת
אֶחָד מֵחֵיפָה וַאַחַת מֵאַשְׁדוֹד
וּשְׁלַל אִינְטֶרֶסִים אוֹתָם לֹא נִסְפֹּר
כִּי אִם נַתְחִיל לֹא נוּכַל לִגְמֹר

וְהַמִּשְׁפָּחָה, בְּצֶדֶק, תַעֲמֹד עַל שֶׁלָּהּ
וְאִישׁ לֹא יוּכַל לַעֲמֹד מוּלָהּ
פַּעַם הָיִינוּ הִתְיַשְּׁבוּת עוֹבֶדֶת
וְהיוֹם אֲנַחְנוּ הִתְיַשְּׁבוּת בּוֹדֶדֶת

הַרְבֵּה שָׁנִים הָיָה פַּעַר יָדוּעַ
בֵּין הָרַעֲיוֹן וּבֵין הַבִּצּוּעַ,
עֲבוֹדָה עַצְמִית, שִׁתּוּף, שִׁוְיוֹן
הָיוּ יוֹפִי שֶׁל רַעְיוֹן

אֲבָל הַבִּצּועַ צָלַע, וְהַחִנּוּךְ גִּמְגֵּם
הַסִּסְמָאוֹת הָיוּ עַל הַקִּיר בְּעוֹד שֶׁהַבַּיִת הָיָה אִלֵּם
וּמִי שֶׁלֹּא עָזַב מִן הַדּוֹר הַשֵּׁנִי
וְהָיָה גֵּאֶה לוֹמַר: הִמְשַׁכְנוּ וְהִצְלַחְנוּ
גִדֵּל יְלָדִים שֶׁאָמְרוּ "אֲנִי"
בִּמְקוֹם לְדַקְלֵם "אֲנַחְנוּ"
וְעַכְשָׁו אֲנַחְנוּ בְּתַהֲלִיךְ שִׁטָּתִי
מֵ"אֲנַחְנוּ" מְזֻיָּף לַ"אֲנִי" אֲמִּתִּי
מֵ"עוּף גּוֹזָל" וְ"שׁוּב אֵלֵינוּ בִּמְהֵרָה"
לְ"תַשְׁלוּמִים גְּבוֹהִים יוֹתֵר בַּדֶּרֶך חֲזָרָה"

בְּסַךְ הַכֹּל, מָה רָע?
בַּסּוֹף נִהְיֶה כְּמוֹ כֻּלָּם
כְּמוֹ שֶׁאֱלֹהִים בָּרָא
אֶת הָעוֹלָם

אָדָם, חַוָּה, כַּמָה יְלָדִים,
נַחֲלוֹת, מַחֲלוֹת, מִלְחְמוֹת יְהוּדִים
יֶלֶד אֶחָד רוֹפֵא
הַשֵּׁנִי מַגִּיש קָפֶה

נַעְזֹר כַּמָּה שֶׁנּוּכַל לַנֶּחֱשָׁלִים מֵאָחוֹר
וּכְשֶׁלֹּא נוּכַל, וַדָאי אֱלֹהִים יַעְזֹר
קִבּוּץ בּוּץ בּוּץ
יֵצֵא בַּחוּץ חוּץ חוּץ
וּבִמְקוֹם קְהִילָה לָה לָה
תִהְיֶה לָנוּ נַחֲלָה לָה לָה
וּמִי יוֹדֵעַ, אוּלַי אַחֲרֵי שֶׁנִּמְצָא מָנוֹחַ בַּנַּחֲלָה
יָקוֹּם אֵיזֶה יֶלֶד וְיִרְצֶה לְהַתְחִיל מֵהַתְחָלָה.

מ"בתוכנו" 2004