דרשה ל"מפטיר" יונה תשע"א

תרבות יהודית לכל בוא אלי פסוק נחמד / דרשה ל"מפטיר" יונה
הופיע לראשונה ביום 17.9.2010 ב"הדף הירוק" בעריכת אורית פראג

וַיִּשְׂאוּ אֶת יוֹנָה וַיְטִלֻהוּ אֶל הַיָּם וַיַּעֲמֹד הַיָּם מִזַּעְפּוֹ. [יונה, א', 15]

כחום היום / בשעת תפילת מנחה / בעוד הצום כבד והלשון צחיחה / מוצא אדם יהודי קצת מנוחה / דווקא ב"הפטרה", בספר יונה / הנביא הכי מעצבן בתנ"ך / קוראים לזה "מפטיר יונה" / כי כשמגיעים לסיומו של הספר נפטרים לכל השנה / מיונה / נודניק של נביא / משתמט / בן אמיתי אבל לא דובר אמת / אידיאולוג מאובן / איש לא מובן / אפילו הדג לא רצה בו / הקיקיון התייבש על ידו / משבית שמחות שכמותו / אכלו לו שתו לו / נביא דמיקולו / כל שנה, כמו רוכל / מוכר אותו מוסר השכל / על כוחה של תשובה / פעולתה של חרטה / גדולתה של סליחה / ואז / כחום היום / בשעת תפילת מנחה / בעוד הצום כבד והלשון צחיחה / מוצא בו אדם יהודי הבטחה נכוחה / שלא לשוא / הרעב / שיש תקומה / מן הצמא / שיפה תשובה לכפר עוון / להאיר פנים / להשיב לב אב על בנים / לקבל מחילה / ואם נינווה הגדולה / ניצלה / אף לנו לא תקרה תקלה / וניכתב כולנו לחיים טובים ולישועה גדולה

לא כך הדבר אצלי / בבית הכנסת שלי / כאן הקריאה מסתיימת באמצע הספר / בפסוקנו הנחמד / כשנושאים את יונה ומטילים אותו לים / עם ההמשך איני משתף פעולה / כאילו אינו קיים / לא דג / לא תפילה / לא הצלה / לא השפלה / לא תקרית הקיקיון האומללה / אצלי יש סירוב מוחלט לכל הדברים הללו / אצלי התמונה קופאת ברגע בו רוחו של יונה הנישא והמוטל / מרחפת על פני המים / הרגע בו הבורח מאדונו משלים עם אובדנו / משלם בחייו את מחיר עוונו / רגע לפני שהדג בולע / לפני שה"הפי אנד" עובד / לפני שהים עומד / הרגע אליו כיוון האל מן ההתחלה / הרגע של החלחלה / של הייסורים המתהפכים / של שרירי הכאב הנמתחים / הרגע של ההבנה כי הכל השתבש / ועכשיו מי במים ומי באש

ואולי, בעצם, כך הדבר: / בירכתי הספינה אני יושב / בשולי הסער הגדול אני בורח / מבקש / אל תשליכני מפניך כעוף הפורח / אל תשסה בי דג / אל תפתני בקיקיון / לא בשעת רחמים / לא בין השמשות / אין לי בקשות / זולת אחת / שלא אשאר בלעדיךָ / שאוכל לברוח, עד סוף ימי, כמו שלמה בן גבירול / ממךָ אלֶיךָ.

השאר תגובה