עשרה דברים שלא ידעתם על בארי צימרמן / אפרת גורמן

עשרה דברים שלא ידעתם על בארי צימרמן

  • הוא היה מספר 470 במכבסה של גבעת חיים איחוד. מעת לעת אני נתקלת במספר הזה בין חולצות הטריקו שהפכו לסמרטוטים ובין אוסף מפות השולחן שהוא השאיר לי….
  • הוא נולד פג והיה לו פופיק של פג. לפי דעתי הוא לא היה בדיוק באמצע…
  • בארי נהג לעצום עיניים כדי להתרכז ולחשוב. היו כאלה שחשבו שהוא משתעמם… אני הבנתי שהוא מסתכל על התמונה ומחבר את המילים. יום אחד עמדנו בחדר העבודה. מאחורי היה ארון קיר גדול. בארי שאל מה יש בארון – ואני הסתובבתי ופתחתי את הדלת. הוא כל כך צחק והיה מופתע מהתגובה שלי. הוא ציפה שאספר לו מה יש שם…..
  • כשהיה צריך לצאת מהבית – הדבר הראשון שבארי עשה – זה לנעול נעליים. התפלאתי, הרי זה הדבר האחרון שאני עושה – ובכן הרגל הוא מבית הילדים. קודם כל נעליים…
  • בארי מאד חיבב את השטויות ב"לאישה" והיה קורא את הגיליון החדש עד סופו במקום חשוב. פעם בשבוע קיבלתי דיווח על חדשות האופנה, איזה צבע יהיה בסתיו ומה כדאי לקנות בסופרפארם….
  • למרבה השמחה בארי מאד חיבב מיני קרמים ושמנים, וישנם רבים כאלה אצלי בבית. היה שמן אחד עם אלוורה שקיבלתי פעם מדורותיי, מבית המרקחת "סנטה מריה נובלה" שבפירנצה, ובו נזירים ייצרו שמנים מאז המאה ה-16. אחרי גילוח, זה מה שהייתי מורחת לו, על הפנים ועל הקרקפת.
  • היו לו בעורף שני עמקים, שהיה לו קשה לגלח בעצמו. זה היה התפקיד שלי. נתתי להם שמות: עמק יזרעאל ועמק הירדן.
  • מדרש. הכל מדרש. חזר בארי ואמר….למכונית שנסעה בכביש ורק פנס אחד בה דלק – הוא קרא "בילעמית".
  • מערכת השמע במכונית לא איפשרה לשמוע דיסקים והודעתי לו שאם הוא לא מסדר את זה – אני לא נוסעת באוטו…..מיד העניין טופל. מוסיקה היתה חיבור חזק בינינו. ליום הולדתי ה-54, יום לפני שהתחתנו, קיבלתי במתנה את הדיסק של "קפה שחור". סוכם שהוא עובר לאוטו. חזק.
  • ואלסים. בארי אהב ואלסים. מעת לעת היינו פורצים בריקוד בסלון. אני הכי מתגעגעת לתחושת ידו על גבי.

אפרת גורמן

השאר תגובה