צחקי שריג בהלוויית בארי

בארי ואנו משתייכים לדור הלום הקרב של מלחמת יום-כיפור. הדור שנפלו עליו השמים באמצע יום בהיר, והוא עדיין אינו מבין מה קרה לו. הכרתי את בארי כאן, על קברו הפתוח של אילן ברונר, ומאז לא נפרדו דרכינו.
אבא שלי, שאיבד את בנו באותה מלחמה, היה מקבל כל מי שהגיע לנחם אותו ואת אמא, וכבר בכניסה לחדרם הקיבוצי הקטן הוא היא קורא באזני הבא את שירו של בארי על אילן, השיר שאקרא בעוד רגע. ורק כשהוא קרא באזני מי את השיר הזה של בארי, רק ברגע הזה הוא הרשה לעצמו לגעות בבכי. שוב ושוב. ועוד אזכיר את חיים גורי, חברו הטוב של אבא, שבביקורי האחרון אצלו בירושלים, ממש לאחרונה, הוא שאל אותי האם אני זוכר שהשיר של החבר שלי על הדו הנמוך הוא הטוב בשירים שנכתבו סביב המלחמה ההיא.

אַ שְׁ כָּ בָ ה
לְיַד שֻׁלְחָנִי
אֲנִי מַעֲתִיק תָּוִים.
מַה מַרְגִּיעַ הַדָּבָר
לַעֲסֹק בְּמוּסִיקָה מִבְּלִי לְשָׁמְעָהּ.
צְלִילֵי הַשֵּׁשׁ-עֶשְׂרֵה כְּהַלְמוּת הַלֵּב
וְהַצְּלִילִים הָאֲרֻכִּים כִּנְשִׁימַת יָשֵׁן
שְׁלֵוִים וַעֲרוּכִים בְּתֵבוֹתֵיהֶם כִּבְתוֹךְ מִטָּה.
שׁוּב וְשֹׁוּב חוֹזְרִים אוֹתָם הַצֵּרוּפִים
הַנְּקֻדּוֹת מַשְׁחִירוֹת וְהַקַּוִּים נִמְתָּחִים הַיְשֵׁר.
מִדֵּי כַּמָּה תֵּבוֹת
אֲנִי נִתְקָל בַּדּוֹ הַנָּמוּךְ
צְלִילוֹ הַנָּמוּךְ בְּיוֹתֵר שֶׁל הֶחָלִיל.
וּבַדּוּמִיָּה שֶׁמֵעֵבֶר לוֹ
אֲנִי נִזְכָּר בְּךָ.
(בארי)
בארי צימרמן, נובמבר 1973 .לזכר חברו אילן ברונר שנפל בסיני במלחמת יום הכיפורים