לכבוד החנוקה

אבי הדליק שמונה נרות לי / ושַׁמָּשׁ לו אבוקה / יודעים אתם לכבוד מי? / לכבוד החנוכה! / אני מדליק נרות חמישה עשר / ושמש לי אבוקה / יודעים אתם לכבוד מי? / לכבוד החנוקה / קורבן האלימות נגד נשים / כי בשנת 2015 כל זה קרה / והשנה, כידוע, עוד לא נגמרה

לכבוד סלמאוויט גברמסקל (בעלה הרים אבן גדולה והיכה בראשה עד שנפלה על המדרכה) / לכבוד אירנה בונגרט (בעלה דקר) / לכבוד בהיא מנעא (בן זוגה היכה והשליכה מן הרכב) / לכבוד רחל אמזלג (בעלה רצח) / לכבוד מארין חאג' יחיא (היכה ושרף) / לכבוד סלמלק טסרה (רצח) / לכבוד אולגה מכניצקי (עם סכין קומנדו בזמן שישנה) / לכבוד ויקטוריה שטיינגרדט (דקירה) / לכבוד סוהא מנצור (יריה) / לכבוד אמנה דאר נאפע אל-עביד (הועלתה באש) / לכבוד ליובוב שקרוב (רצח) / לכבוד תסנים אבו קווידר (נחנקה) / לכבוד ראידה ניג'אם (נורתה) / לכבוד נארמין אלמוגראבי (נורתה) / לכבוד סונדוס שומרוך (נורתה) / לכבוד הנגועות והמוכות / לכבוד המודחקות והנדחקות / לכבוד תמר המלבבת לאמנון שתי לביבות חמות ומתוקות / וְלֹא אָבָה לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלָהּ / וַיֶּחֱזַק מִמֶּנָּה וַיְעַנֶּהָ וַיִּשְׁכַּב אֹתָהּ

אחד הדליק / אחֵר רוקן עופרת יצוקה / זה הפליק מכה / ההוא אנס / או רק נגע / העורך חיפצן / וגם שלטי החוצות / והשפה העברית / וכרטיסי הסטודנט / ותמרורי הדרכים / האֵט, הבֵּט / שמוֹר, עצוֹר / אני ואתה אולי נשנה את העולם / אבל היא לעולם אתון והוא לעולם בלעם / ואלף מלאכים עם חרב שלופה / לא כיבו עדיין את מעמד השפחה החרופה

שימו שמן, שמן זית / יהי אור בבית / העירו! (מודעוּת) / הדליקו! (רגישוּת) / נרות חנוקה רבים / בגנות האונסים ובזכות הנבלעות / לביזוי המטרידים ולעידוד הנפגעות / לחיזוק השכל הישר, להרגעת הלב ההומה / עד יסור החושך / יסתלק השחוֹר / מפני האור / ונאמר אמן

רבותי נברך 25.11.15

תל אביב מתמתחת בשמש חורפית / הרוגי התמוזים של אלתרמן הולכים בשורה עורפית / אל דוכני הקפה / בבוגרשוב חמש מתעוררת רחל בלובשטיין בבעתה / כאילו לא עברה כמעט מאה מאז מותה / מעל המגדלים ענני סתיו / צופים למרחוק / ועץ הרימון נותן ריחו / מים המלח עד יריחו

שני עובדי ניקיון מנערים את שדרות נורדאו כמו שטיח ארוך / מסלקים את אבק נעליו של נתן החכם / מובל הביתה לפנות בוקר כשור טבוח / בתוך הדפים התלמודיים של "נתן היה אומר" / כשיעקב אורלנד המריא על כנפי הרוח / מפזמון אל שירה כוכבית אדירה / יחידה בדורה

בין ים ליבשה החוף מתכווץ לסרט נע / פרחי היביסקוס מתנשאים אל גזוזטרה / מוסיקה חרישית מניעה ענפים בלב / אריה השמש מגרגר רכות בכלוב עננים / הכל מוכן ומזומן למה שעוד לא היה / לנֵס הרגע בתוך מפולת השנים

הילכו שניים יחדיו, בלתי אם נועדו? / אם ייתקע שופר בעיר, ועם לא יחרָדו? / אריה השמש שאג – מי לא יירא? / חיים חפר בארלוזורוב חמישים ושלוש מוסיף קיסם למדורה / אותה הבעיר הנביא עמוס בתקוע / בכך וכך לפני הספירה / מכתב ישן מוּצא ממגירה / דמעה ניגרת / שנה עוברת / והמנגינה, המנגינה, המנגינה / לעולם נשארת

בשש בש של החיים הקוביות סוגרות בית / מניפות אנטנה וגג / מרעיפות חסד על רעפים שבורים / מכוננות סדר / מסדרות חדר / אי שם נוגות התן מיילל / השמש מלהטת בהרים / זכור אזכור: מֵעַבָרים / נצבו הרים כנֵד / אבל רחל בבוגרשוב חמש חוזרת עכשיו אל מיטתה / לא עוד תחרידנה בעתָה / לא עוד יבהלנה הזמן הבוגד / יבוא זלמן, יבוא ברל וגם מיכאל / כאור יהל / בתוך שנתה
במגדלי תל אביב שמש מערב תדעך / רחל תמצא נחמה בין דפי התנ"ך / ומחר / מחר יעלה אריה השמש במזרח

רבותי נברך 24

שטוּנה שר "גם זה יעבור" / אני עונה ב"יעלה ויבוא" / מתחבר למקצב ולרינת הנפש הנקלעת / בצַמַת הזמן / בכלא הככה זה / בפלא מסְרקות הלמה לא / ביראת טבעות החושך המדנדנות במרחק / בין השכמה אברהמית בבוקר לפחד יצחק

על כביש החוף / בין נמל לנמל / עננים ספוגי זיעה רצים ברוח / טוּנה ברדיו עובר מליאור מילר לסמנתה פוקס לקרוקס לחיים עצמם / זר לא יבין אבל מי כאן לא זר / כולנו גזרי עץ נישאים במורד הנהר / מסתחררים לרגע באיזה מחבוא קטן על החוף / בונים בית, נוטעים עץ, בוכים שיר / ואז ממשיכים
בתוך התיק, ברכבת, מתחבא החדש של גֶרץ / לפני שבוע הייתי בשליש, עכשיו כבר הרחקתי נדוד / מבית יהושע עד רכבת מרכז אני טועם עוד / קצת מדבש המלים / לרגע אני מיכאל, לרגע רחל / על מיתר הזמן הנמתח, הזמן הזוחל, הנפתח / ובבוגרשוב חמש אני רואה אותה, אותו, אותי, אותך / גשם סתווי מרקד בחלונות האוטובוס / ברדיו טוּנה שר "גם זה יעבור" / טוֹנה של צער וכמה קילו של אושר / נרות של אור בוהקים בחושך

ובין טוּנה לגֶרץ / העולם מתפוצץ / הארץ מתגרדת בפצעים הישנים / פותחת חדשים / על מגש הכסף מוגשים / חשבונות ויֵאושים / כל כך הרבה אנשים / מוכרים עצמם למוֹלֶך זהב / לאלילי משיח / לחירפוני הבל / עת בני אדם, אחי ואחיותי, מחפשים פיסות אוכל בפחי הזבל / לא הכל הבלים, בתי / שר נתן החכם / לא הכל הבלים והבל

בבית המדרש של עלמא / לומדים מסכת בבא קמא / "החובל בחברו חייב עליו משום חמישה דברים" / אבל על רב החובל וחבר מלחיו / לא מדברים / ברכבת, באוטובוס, אנשים מחטטים בפצעי סמרטפון / מקישים תקוות וכאבים / משתפים / מתבצרים באוזניות ענק / בונים מתרסים / מיכאל ורחל בתוך לבי מתכנסים / מרפדים לעצמם קן-אהבות / טונה שר "גם זה יעבור" ואני עונה לו / "יעלה ויבוא"